החלטה בתיק בש"פ 2889/12

           בקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) בתשעים ימים, החל מיום 21.4.2012, או עד למתן פסק דין בת"פ 38772-07-12 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

עיקרי כתב האישום

1.             כנגד המשיבים ועוד שני קטינים הוגש ביום 21.7.2011 כתב אישום המייחס להם מספר רב של עבירות חבלה בכוונה מחמירה, ובנוגע למשיב 1 (הנאשם 2), גם עבירה של קשירת קשר לפשע. על פי עובדות כתב האישום, המשיבים (הנאשם 2 והנאשם 4), בצוותא עם הנאשמים האחרים, היכו ודקרו מספר רב של קטינים במהלך קטטות בהן לקחו חלק.

•  
•            כמתואר בעובדות האישום הראשון, בשעות הלילה המאוחרות של יום 26.6.2011, קשר המשיב 1 קשר עם חבריו לבצע פשע, שבמסגרתו הגיעו לפארק "המג'יק" באשדוד, כשהם נושאים עימם סכינים וחפצים חדים אחרים, מתוך כוונה ל"סגור חשבון" עם חבורת קטינים אחרת, וזאת בעקבות סכסוך שהתגלע בין החבורות מוקדם באותו היום. משהגיעו המשיב 1 וחבריו לפארק "המג'יק", פרצה בין החבורות קטטה אלימה, שבמהלכה היכו המשיב 1 וחבריו את חברי החבורה האחרת, ודקרו אותם באמצעות הסכינים או הכלים החדים האחרים שהיו ברשותם, בכל חלקי גופם. על פי הנטען, בסמוך לאחר האירוע המתואר באישום הראשון, נמלטו המשיב 1 וחבריו מהמקום. 

           כמתואר בעובדות האישום השני, בלילה שבין 30.6.2011 ו-1.7.2011, הגיעו שני המשיבים למסיבת יום הולדת שנערכה בפארק "נחל לכיש" ברחוב הטיילת באשדוד. באותה עת התקיימו במקום מספר מסיבות בהשתתפות קבוצות שונות של צעירים, שבמהלכן שתו הנוכחים במקום משקאות אלכוהוליים. בסמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר, ומסיבה שאינה ברורה דיה, פרצה קטטה בין המשיבים וחבריהם, לבין קבוצת צעירים שהשתתפו במסיבת גיוס שנערכה בסמוך. במהלך הקטטה, תקפו והיכו המשיבים וחבריהם את חברי קבוצת הצעירים האחרת, בין היתר, באמצעות מקלות ואבנים, ודקרו אותם באמצעות סכינים, דוקרנים, שברי בקבוקי זכוכית וחפצים חדים אחרים. על פי הנטען, מיד לאחר התרחשות אירועים אלה, נמלטו המשיבים וחבריהם מהמקום, תוך שהם מותירים שלושה-עשר (!) מחברי קבוצת הצעירים שהשתתפו במסיבת הגיוס, כשהם מוטלים על הארץ חבולים, פצועים ומתבוססים בדמם.     

הבקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים

2.             בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיבים, הוגשה בקשה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. בבקשה נטען, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים. עוד נטען, כי מעשיהם של המשיבים, אשר חרף גילם הצעיר, קנו להם מנהג להסתובב ברחובות העיר אשדוד חמושים בסכינים, ולעשות בהם שימוש ללא גבולות וללא מורא, חריגים בחומרתם, ומקימים נגדם חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. נטען כי קמה עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ב), שכן קיים חשש כי המשיבים יסכנו את ביטחון הציבור ובטחונו של אדם, כמו גם עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, שכן קיים יסוד סביר לחשש שאם ישוחחרו ינסו המשיבים לשבש משפט ולהתחמק מהדין. זאת, נוכח העובדה שמחומר החקירה עולה, כי המשיבים תיאמו ביניהם גרסאות, וכן נוכח חששם של חלק מהמתלוננים בפרשה, אשר נמנעו מלשתף פעולה עם חוקרי המשטרה.

           לאחר מספר בקשות דחייה מטעם ההגנה לצורך לימוד חומר החקירה, נשמעו ביום 10.8.2011 טיעוני הצדדים, וביום 17.8.2011 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת צ' צפת) על מעצרם של המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים. בעררים שהגישו המשיבים לבית משפט זה (בש"פ 6125/11 אלמקייס נ' מדינת ישראל(לא פורסם, 19.9.2011); בש"פ 6882/11 אוחנה נ' מדינת ישראל(לא פורסם, 4.10.2011)), נדחו טענותיהם של המשיבים בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה כנגדם, אך הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי, כתוצאה מפגם שנפל בהליך בשל כך שלא ניתנה למשיבים הזדמנות לטעון לעניין חלופות מעצר. עם זאת, בתום דיונים נוספים בעניינם של המשיבים, אשר בהם נבחנו חלופות מעצר אפשריות, הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המשיבים עד תום ההליכים. עוד יצוין, כי ביום 18.12.2011 הגיש המשיב 1 בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר עד לתום ההליכים. בהמשך, הורה בית המשפט המחוזי לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר מעודכן למשיב 1. בהתאם להחלטה זו, בדיון שנערך ביום 19.2.2012 הוצג לבית המשפט קמא תסקיר שירות המבחן, אשר המליץ לקבל חלופת מעצר שהוצגה, אם כי תוך הסתייגות מכך שהחלופה לא הייתה מגובשת מספיק על מנת לוודא פיקוח נאות, נוכח רמת סיכון גבוהה הנשקפת מהמשיב 1. כן הוצגו במהלך הדיון, כתב אישום בבית המשפט לנוער, שהוגש נגד המשיב 1 בגין עבירות הפרעה לשוטר, איומים והעלבת עובד ציבור, והכרעת דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירה של סיוע לדרישת נכס באיומים. בסופו של דבר, בתום הדיון ביום 19.2.2012, דחה בית המשפט המחוזי (השופט א' אינפלד) את חלופת המעצר שהוצגה, וקבע שאולי היה ניתן להסתפק בה ברמת מסוכנות אחרת, אך אין היא מתאימה לרמת המסוכנות הנוכחית, לה תתאים רק "חלופה מעולה שבמעולות". המשך הדיון נקבע ליום 6.3.2012 על מנת לאפשר למשיב להציג חלופה מתוקנת, ולקבל תסקיר מעודכן משירות המבחן. לאחר מספר החלטות על דחית הדיון בחלופה המתוקנת, בין היתר, בשל העובדה שטרם הומצאה לשירות המבחן רשימת הערבים על ידי המשיב 1, נקבע הדיון ליום 19.4.2012.    

התיק העיקרי

3.             בדיונים בתיק העיקרי (ת"פ 38772-07-11) חלו עיכובים שונים, לא מעטים, כפי שיפורט להלן. כאמור לעיל, ביום 21.7.2011 הוגש כתב האישום. ביום 4.8.2011 בוצעה הקראה והחל המשפט. ביום 14.9.2011 דחה בית המשפט את הדיון ליום 2.11.2011 לבקשת באי-כוח הנאשמים כולם, כדי לאפשר את לימוד את חומר החקירה הרב. בדיון ביום 2.12.2011, הובהר כי טרם התקבלה תעודת החיסיון. עקב כך, ולבקשת באי-כוח המשיבים, נדחה הדיון פעם נוספת. רק ביום 28.12.2011 הומצאה לבסוף תעודת החיסיון לידי באי-כוח המשיבים. בדיון הבא בתיק שהתקיים ביום 14.2.2012, נקבעו שלושה מועדי הוכחות לסוף חודש פברואר, ובמהלך חודש מרץ. במועדי הוכחות אלו, העידו עשרה עדי תביעה. ביום 20.3.2012, בתום הדיון האחרון מבין שלושת מועדי ההוכחות, הצהירו באי-כוח המשיבים לפרוטוקול, כי קיימת הידברות בין הצדדים, וכי "מוטב לא להעמיק בשמיעת הראיות בשלב זה...", והתיק נקבע לדיון תזכורת ליום 2.4.2012. ביום 2.4.2012, לא התייצב בא-כוחו של המשיב 1, ואולם באי-כוחם של הנאשמים האחרים, ובכללם המשיב 2, הצהירו לפרוטוקול, כי הם עדיין ממתינים לתשובת המבקשת להצעות שהגישו, ולבקשתם, נקבע התיק לתזכורת נוספת ביום 2.5.2012.      

טענות הצדדים

4.             המבקשת טוענת בערר, כי מעשיהם של המשיבים, ובמיוחד האירוע המתואר באישום השני, חריגים בחומרתם, ומעידים על מסוכנותם הרבה. עוד טוענת המבקשת, כי טיב העבירות המיוחסות למשיבים, ונסיבות ביצוען, מלמדים שאין חלופה שתוכל לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים, וכי בשלב זה, אף לחלוף הזמן אין משקל רב בנסיבות העניין. כמו כן, טוענת המבקשת, כי חרף העיכוב בתחילת שמיעת ההוכחות בתיק העיקרי בעניינם של המשיבים, עדי התביעה העיקריים כבר נשמעו, ויש תקווה כעת שהתיק יתנהל בקצב מהיר.

5.             בדיון שהתקיים לפני, הצביעו המשיבים על העיכובים המשמעותיים בהתקדמות התיק העיקרי. באי-כוח המשיבים טענו, כי אף שהוגשה בקשה לגילוי ראיות, ואף שביום 27.2.2012 התיר בית המשפט לחשוף חלק מהחומר החסוי, עד היום טרם הועבר החומר האמור לידיהם. המשיבים טענו, כי די בהתמשכות ההליכים בעניינם של המשיבים, שאינה רובצת לפתחם, כדי לשנות את נקודת האיזון בשקילת המשך הארכת מעצרם מעבר לתשעת החודשים הקבועים בסעיף 61(א) לחוק המעצרים. עוד טענו המשיבים, כי ממש לאחרונה התגבשו חלופות מעצר רלוונטיות שטרם נבחנו על ידי בית משפט קמא, ולכן, ככל שיוחלט על הארכת מעצרם, יש מקום, לכל הפחות, להורות לשירות המבחן על הגשת תסקירי מעצר משלימים שיבחנו את החלופות החדשות.      

דיון והכרעה

6.             עיון בנתונים שנפרשו לפני מעלה, כי המעט שניתן לומר על ההליך העיקרי הוא, שאין הוא מתקדם בקצב משביע רצון, ואף כי חלפו כמעט תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום, התקיימו רק שלושה מועדי הוכחות והעידו עשרה עדי תביעה (רשימת העדים כוללת כמאה עדים). נראה, כי אחד הגורמים לעיכוב בשמיעת התיק העיקרי הוא נושא תעודת החיסיון. התעודה הומצאה לבאי-כוח המשיבים רק ביום 28.12.2011, כחמישה חודשים לאחר הגשת כתב האישום. עד היום לא נמסרו לסנגורים החומרים שלכאורה הוחלט על הסרת החיסיון מעליהם, במסגרת עתירת באי-כוחם של נאשמים אחרים באותה פרשה. בעניין זה הוצגה לי בקשת הבהרה להחלטה בעניין החיסיון שהוגשה ביום 6.3.2012, ונטען, כי עד כה לא ניתנה החלטה בבקשה זו. כלומר, יתכן שהסנגורים צפויים לקבל לידיהם חומר חקירה נוסף.

•  
•            זאת ועוד, בשלב זה לא קבועים עוד מועדי הוכחות (הדיון הקרוב קבוע ליום 2.5.2012 ל"תזכורת"), על אף שהדיון האחרון במהלכו נשמעו עדים התקיים ביום 20.3.2012. נראה, כי אי קביעת מועדים נוספים לשמיעת העדים קשורה למגעים שלכאורה ניהלו הצדדים. בעניין זה התרשמתי, כי כלל לא ברור האם מגעים אלה יביאו להסכמות, ולא ברור מדוע ראה בית המשפט לנכון שלא לשריין מועדים נוספים לשמיעת ראיות, בהתחשב בעובדת מעצרם של המשיבים ובהתחשב בהיקף התיק.  ככלל, העובדה שבעלי הדין מנהלים משא ומתן, אינה מצדיקה ביטול מועדי ההוכחות או אי קביעתם, קל וחומר שמדובר בתיק בו חלק מהנאשמים עצורים עד לתום ההליכים, ושלפי רשימת עדי התביעה (והסנגורים טענו כי בדעתם להעיד עדי הגנה רבים) יש אפשרות ששמיעתו תחייב קביעת מועדי הוכחות רבים.
•